תרגומים בהודיה

טלפון: 0722-60-10-68 נייד: 053-7211-676
  • עובדים בכל חלקי הארץ
  • מחירים זולים ללא תחרות
  • מזמינים 24 שעות ביממה

תרגומים
תרגומים בזול

תרגום טקסטים

אם רוצים לסמן את הקטבים הנבדלים זה מזה שביניהם נמתח הציר שמודד איכות תרגום אפשר לציין שני מקרים קיצוניים. מצד אחד יש את התרגום שנעשה כלאחר יד ובמהירות ומצד שני יש את התרגום שהוא יצירת אומנות בפני עצמה. את קוטב האיכות הנמוכה אנחנו מוצאים כאשר הוצאות שונות מבקשות להרוויח כסף בהשקעה נמוכה ככל האפשר. ההוצאה מעסיקה מתרגם בשכר נמוך ככל האפשר ודורשת ממנו לעבוד מהר. גם לאחר שישנו תרגום מאנגלית לעברית של הספר המבוקש, העריכה שלו לוקה בחסר ולכן ניתן למצוא שגיאות כתיב, שגיאות דקדוק, שגיאות הגהה וטעיות בסוג הזה של תרגומים. כאשר מדובר בספרים נחותים שאין להם ערך ספרותי אפשר לומר שעוד ניתן לקבל תרגומים שכאלה למרות שהוא איננו ראוי באמת לשמו. אך כאשר יצירות ספרותיות איכותיות מתורגמות בצורה שכזו הרי שמדובר בפשע אומנתי. מי יודע כמה קוראים קראו תרגום מאנגלית לעברית של ספר איכותי וכיוון שהתרגום היה פגום הם חשבו שמדובר בספר שנכתב בחוסר כישרון? ידועים לא מעט מקרים שבהם הוצאה הוציאה תרגום מאנגלית לעברית של ספר שכבר תורגם בעבר והיה זקוק לתרגום חדש שיהיה איכותי ושלו הספר היה ראוי. בקצה השני של הסקאלה ניתן למצוא ספרים שתורגמו באיכותיות ובאומנותיות. תרגום מאנגלית לעברית שנעשה לא רק כהלכה אלא בהשקעה של מאמץ כביר מצידו של המתרגם ליצור תרגום איכותי באמת. תרגומים שכאלה יכולים להיות יצירות אומנות בפני עצמם. דוגמה ידועה לסוג הזה של תרגום מאנגלית לעברית הוא התרגום של הספר חולית שנעשה בידי עמנואל לוטם. קוראים רבים סבורים שעבודתו של לוטם היא יצירת אומנות בפני עצמה שיש לה ערך לא רק כתרגום של הספר הקלאסי אלא גם ערך בפני עצמה כיצירה ספרותית בעברית. תרגומים רבים נמצאים היכן שהוא על הסקאלה הזו שבין איכות ובין טעות. הרמה של תרגום מאנגלית לעברית של ספרות יפה תלוי ביכולת של המתרגם להריק שפה אחת אל שפת היעד – העברית. לא מספיק לדעת אנגלית ולא מספיק לדעת עברית כדי להוציא מתחת ליד תרגום מאנגלית לעברית שיהיה איכותי. המתרגם צריך למצוא את המשלב הנכון בעברית שיהלום את הסגנון של הסופר ולנסות לזהות את המנגינה הנכונה עבור התרגום. תרגומים אינם מצליחים להיות העתק מוזיקלי של המקור והם מסתפקים בכך שהם העתק תצלומי של המקור שמאבד את המנגינה ואת הניחוח הייחודי שהיה בספר בשפה האנגלית. אחריות גדולה נופלת על כתפיו של המתרגם, אך אחריות לא קטנה נופלת גם על כתפי ההוצאה לאור שמזמינה את התרגום. כדי לקבל תרגומים איכותיים של ספרות יפה צריך לספק למתרגם את הכלים שלהם הוא זקוק. כדי שהמתרגם יוכל להשקיע מספיק זמן במלאכת התרגום הוא צריך לקבל תשלום הוגן שיבטיח לו את האפשרות לעשות את המלאכה היטב. בשנת 1923 הוקם בארץ ישראל "גדוד מגני השפה העברית." חבורה זו שהוקמה בעיקר על-ידי תלמידי ובוגרי הגימנסיה הרצלייה בתל אביב חרטה על דגלה את הסיסמה: עברי דבר עברית! מטרת הגדוד הייתה להגן על השפה העברית המתחדשת ולעודד בדרכים שונות את השימוש בה במקום בשפות זרות אחרות. מאז חלפו הרבה מים (בעיקר מזוהמים) בירקון והעברית התפתחה, פרחה ושגשגה. אלא שהיום נדמה שיותר ויותר ישראלים מבינים שעליהם ללמוד אנגלית או להיעזר שמיני תרגומים מעברית לאנגלית כדי לשרוד בעולם הגלובלי שבו אנו חיים. נדמה שכיום הסיסמה החדשה היא: עברי דבר אנגלית או שתמצא לך חברת תרגומים מעברית לאנגלית ומאנגלית לעברית כדי שתציל אותך מעצמך. אנשים רבים יכולים לבכות את ירידת מעמדה של העברית. רבים יכולים להתלונן על כך שכיום אי-אפשר להסתדר בלי לדעת אנגלית ולהצליח בעולם העסקים או באקדמיה. אך כזו היא המציאות שבה אנו חיים. אנו חיים בעולם גלובלי שבו אי-אפשר להישאר רק בדלת האמות של השפה שבה נולדנו, בה גדלנו ובה אנחנו מרגישים בנוח כמו בבית. היום ללא ידיעת אנגלית אי-אפשר להתקדם בקריירה בין אם מדובר בעולם העסקים ובין אם מדובר בעולם האקדמי. כל מי שחושב בעברית חייב גם לדעת לעשות תרגומים מעברית לאנגלית של המחשבות שלו אם ברצונו שמישהו בארצות הברית או בכל מדינה אחרת יוכל להבין אותו. בארץ קמו כבר כמה דורות שחושבים בעברית אבל היום כבר ברור שללא תרגומים משפה לשפה הרי שרבות מהמחשבות הללו הן חסרות ערך. האם העובדה שהצורך הגובר בביצוע תרגומים מעברית לאנגלית ולהיפך מאיים על השפה שהתחדשה בארץ לאחר אלפיים שנות גלות? האם עלינו להתנגד לנטייה לבצע תרגום מעברית לאנגלית של מה שנותר פה בארץ רק בגלל אילוצים של הכלכלה או של עולם האקדמיה? האם אין בכך עלבון לזכרם של גדוד מגני השפה העברית שנאבקו למען תחיית השפה העתיקה רק כדי שהנכדים שלהם והנינים שלהם ישלמו תמורת תרגומים מעברית לאנגלית ומאנגלית לעברית? האם הרצל בן ארי, מייסד הגדוד הנודע, מתהפך בקברו לנוכח הפריחה של חברות שמספקות לנו תרגומים? האם הגדוד צריך לקום שוב כדי לעקור מהשורש את התופעה המתפשטת של ייצור תרגומים? השפה העברית חזקה דייה ומושרשת היטב בתרבות הישראלית והיא איננה צריכה לחשוש מענייני התרגום הללו. למעשה ניתן לראות בעבודה הרבה שלה זוכות חברות תרגומים מעברית לאנגלית מעין הוכחה ניצחת לניצחונה ולתחייתה של העברית. התוכן שנוצר בשפה העברית איננו עניינה רק של קהילת דוברי העברית בארץ ובעולם אלא הוא תוכן שיש לו דורש גם בקרב דוברי שפות אחרות, עתיקות פחות או יותר. העובדה שכה הרבה חברות תרגומים מעברית לאנגלית מוצאות לעצמן תעסוקה נובעת מכך שכה הרבה תוכן נוצר כיום בעברית על-ידי דוברי השפה. השפה העברית חיה והיא פורייה עד למאוד: היא מספקת עבודה לא רק למי שיודע עברית אלא גם למי שעוסק בתחום של תרגומים מעברית לאנגלית. היצירה העברית איננה מוגבלת לתחומי השפה עצמה והיא מוצאת דרכים להתפשט בעולם גם מעבר למחסומי השפות והמדינות. תרגומים מעברית לאנגלית הם ההוכחה האחרונה לחיוניות האדירה של השפה העברית.

תרגומים בהודיה

מחפש תרגומים בהודיה? בשירותי תמלול שיחה ניתן למצוא מגוון רחב של תרגומים. מוזמנים ליצור עמנו קשר.

כוכב כוכב כוכב כוכב כוכב
מדורג 5 מתוך 5, דרגו 39 אנשים.

שתף בגוגל+ שתף שתף בפייסבוק+ שתף

השאר לנו הודעה
ואנו נדאג לחזור אלייך!







תרגומים

תרגום מאמרים מאנגלית לעברית

ראשית, חשוב לזכור שכאשר אנו מדברים על תרגומים, אנו מדברים על כישור מאוד מסויים שלא לכל אחד יש. לא די בידיעת שתי שפות על בוריין על מנת להיות מסוגל לבצע תרגומים איכותיים משפה לשפה. ניתן אף להרחיב ולומר שאין הכרח בידיעת שתי שפות על בוריין לשם ביצוע תרגומים איכותיים, ובלבד שהאדם המתרגם יהיה בעל אותו כישור ספציפי שהזכרנו קודם. הכישור הזה, שקשה להגדירו במילים, הוא ברוב המקרים מולד ואנשים רבים מכנים אותו "אוזן לשפות". אז מהי אותה "אוזן לשפות" ומדוע היא נקראת כך? מדובר, אכן, במעין שמיעה מיוחדת, או קליטה מיוחדת לשפות. הקליטה הזו מאפשרת הבנה מעמיקה של תחביר השפה, ובאופן טבעי כוללת יכולת למידה מהירה מאוד של שפות זרות חדשות. בוודאי יצא לכם להיתקל בזה: חישבו על חבר שנסע לחופשה בארץ זרה לכמה חודשים, וכשחזר משם נדהמתם לשמוע שהוא מסוגל להתבטא באופן שוטף בשפה המקומית, ממש כאילו הוא נולד וגדל שם. אז איך כל זה קשור לתחום של תרגומים? כאשר לאדם מסויים יש את המרכיב המסתורי הזה המכונה "אוזן לשפות", זה מקנה לו ביטחון רב יותר בשימוש בשפה חדשה. ומכיוון שביטחון הוא המפתח להתקדמות בלמידה, אותו אדם יפתח מהר מאוד את היכולת לתמרן בין שתי השפות ו "לשחק" איתן.